פסק-דין בתיק ת"א 53318-07-11

התובעים שכרו את דירת הנתבעת, מקום בו פרצה שריפה. במוקד הדיון ניצבת השאלה האם הנתבעת אחראית לפרוץ השריפה וכדי פיצוי התובעים בגין נזקיהם הישירים והעקיפים בסכום של 75,167 ש"ח, כהיקף תביעתם.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 7.11.04, נכרת הסכם שכירות בין הצדדים, לפיו שכרו התובעים מהנתבעת דירה ברחוב וולפסון 52, בעיר ראשון-לציון (להלן: " הדירה" ו" ההסכם" בהתאמה).

2. התובעים טוענים כי בשלהי שנת 2005, פנו לנתבעת על מנת שיתוקן צינור גז בדירה. הנתבעת שלחה איש מקצוע מטעמה לביצוע העבודה.

3. ביום 24.10.05, פרצה שריפה במטבח הדירה (להלן: " השריפה"). לגרסת התובעים, השריפה גרמה להם לנזקים בדמות כיליון תכולה ומלאי בסכום של 61,846.80 ש"ח כפי חוות דעת שמאי (ר נספח ד' לכתב התביעה); הוצאות עריכת חוות דעת זו בסכום של 2,320 ש"ח (ר' נספח ה' לכתב התביעה); הפסד ימי עבודה ופדיון עסקם הסמוך שתכולת מלאי שלו אוחסנה בדירה בסכום של 7,000 ש"ח ועוגמת נפש בסכום של 4,000 ש"ח.

4. לטענת התובעים, איש המקצוע מטעם הנתבעת התרשל וגרם לכך שחיבור בצנרת הגז דלף ובתימוכין בטענתם צרפו דוח חקירה דליקות כנספח ג' לכתב התביעה. התובעים סוברים כי הנתבעת ביקשה לחסוך בהוצאות ולכן נמנעה מהבאת איש מקצוע מיומן לתיקון התקלה, כמו גם לא תחזקה באופן ראוי את צנרת הגז בדירה.

5. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים, הפנתה לקיומה של שוכרת נוספת בדירה ולחלוף הזמן המשמעותי מאז פרוץ השריפה, מבלי ששמעה דבר מהתובעים. לגרסתה, היא למדה לראשונה על נזקיהם הנטענים רק מהגשת כתב התביעה על צרופותיו.

6. עוד נטען כי השריפה פרצה כתוצאה מרשלנות התובעים, כשבועיים טרם סיום תקופת השכירות על פי ההסכם, עת הדירה הייתה בחזקתם ובשליטתם שלהם ושל השוכרת הנוספת וכן כי ההסכם הופר בעצם אחסנת מלאי עסקי בדירה, בניגוד למטרת השכירות שהוגדרה בו כמגורים בלבד. כן הבהירה הנתבעת כי מעולם לא הודע לה על דליפת גז בדירה ולא התבצעה אליה כל פנייה להתקנת צינור גז או לתיקונו והפנתה לנזקים שנגרמו לדירה מחמת השריפה שלא כוסו על ידי חברת הביטוח ובהם נאלצה לשאת בעצמה.

דיון והכרעה

7. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, אותות האמת שנגלו במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה.

8. התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת אחראית קונקרטית לפרוץ השריפה ולגרם הנזק הנטען של הנתבעת, כמי שהתרשלה כלפיה במעשה או במחדל.

9. גרסתם של התובעים אינה מהימנה בעיניי. היא התפתחה בהשוואתה לכתבי טענותיהם, ראיותיהם ואמירותיהם לפרוטוקול הדיון. היא נסתרה בסתירות אמיתיות שלא ניתן להן הסבר סביר ועובדות מהותיות לדיון נכבשו בה מבלי שניתן הסבר סביר גם לכבישתן. נותרו בגרסת התובעים חסרים ופערים עובדתיים לרוב. אף בהינתן ממצאי המומחים אשר לפרוץ השריפה, חלוף הזמן והתנהגותם הרשלנית של התובעים עצמם - אינם מאפשרים קביעת ממצאים עובדתיים לזכותם.

10. בתצהירה של התובעת, השתנה נופך האומר בכתב התביעה כך שכעת, חלף פנייה לתובעת לתיקון צנרת הגז בדירה ואיש המקצוע הרשלן ששלחה לשם כך, הצהירה כי לאחר שנת השכירות הראשונה  על פי ההסכם, התנתה את הישארות משפחתה בדירה בשיפוץ מטבח הדירה. ואכן, הנתבעת הביאה לדירה אנשי מקצוע ששיפצו את המטבח. עוד הוסיפה כי הגישה את התביעה בשיהוי מחמת מחלות שפקדו אותה ואת בתה (ר' סעיפים 2 ו- 8 לתצהיר התובעת).

11. התובעים השתהו משמעותית בהגשת תביעתם ובכך יצרו קושי ראייתי לא מבוטל בעבור שני הצדדים. העדר זיכרון מטעם התובעת עבר כחוט שני לאורך כל גרסתה ובאופן שאינו מחמיא למשקל שאני מתבקש לייחס לראיותיה. לא מצאתי לנכון לדרוש תסמיני זכרון אחרים מהנתבעת בבחינת זכרונה שלה.

חלוף הזמן, עם כל הצער הנלווה לנסיבות גרימתו, אינו מאפשר בירור מתבקש אשר למיהות איש המקצוע שביצע את שיפוץ בדירה. העדר עדותו הרלוונטית מלפניי אשר להיקף השיפוץ ואופיו, על נקודה קריטית למחלוקת בדמות חיבור כיריים שנעשה בסופו - משמש לחובת התובעת בהערכת משקל ראיותיה. אין לצפות כי דווקא הנתבעת תשלים את החסר בהקשר זה שנשכח מזכרונה ולא נותר לו כל תיעוד.

11. התובעת לא יכלה להבהיר בחקירתה הנגדית מדוע התנייה הנטענת של הארכת השכירות על פי ההסכם בשיפוץ המטבח, לא נכללה בלשונו. טענות התובעת לפיהן אינה בקיאה בשפה העברית, אינן מתיישבות עם אישורה כי יכול ובנה הקריא לה את הכתוב בהסכם טרם החתימה עליו וברי בעניי כי ככל שהיה מדובר בשיפוץ נרחב הכולל שבירת קיר, היה הדבר מוזכר בהסכם ונגזרותיו.

בנוסף, אישרה התובעת שהנתבעת נעתרה לבקשתה לשיפוץ המטבח נוכח שמגירות ארונותיו אינן נסגרות וכדבריה: " בגלל זה ביקשתי לעשות את זה". לתובעת הפתרונים כיצד קשור מוקד זה זה לצנרת הגז בדירה.

12. עוד אישרה התובעת כי מכשירי החשמל במטבח הדירה היו שלה. לאחר הכחשה ראשונית, אישרה כי ביקשה את חוות דעתו של מר רוס לשם תביעת הביטוח של מלאי עסקה, אך נודע לי כי משזה לא נשרף בחנות, אין היא זכאית לתשלומי ביטוח. משנדחתה עתירתה זו, החליטה להגיש את התביעה דנן.

13. התובעת אף הכחישה בתחילה כי היא קשורה לרשימת הפריטים (נספח ד' למוצגי הנתבעת) עליה הסתמכות המומחים מטעמה, הכחישה כי הכתב הוא שלה, הפנתה כי כבד ידו של השמאי הוא כיוון שאינה יכולה לכתוב ולנוכח התעקשות השואל, הפטירה: " אולי שלי, אולי לא. לא יודעת איזה כתב שלי. זה כתב דומה לשלי". בהמשך, ולשאלה ישירה אם הכינה את הרשימה הזו, השיבה: " אולי. עברו 10 שנים...אולי אני הכנתי כן" (ר' פרו' עמ' 12 שו' 5-32; עמ' 13 שו' 1-30; עמ' 14 שו' 1-3; 9-31).